פסק-דין בתיק ת"א 2397/07

התובע ואחיו, נתבעים 1 ו - 2 מחזיקים במניות נתבעות 3 - 5 (להלן: "החברות המשותפות") העוסקות  בשיווק משקאות. 

לטענת התובע, הנתבעים גזלו את נכסי החברות המשותפות ונישלו אותו מכל פעילות בחברות המשותפות, בין היתר, תוך העברת נכסי החברות לנתבעת 7 (להלן: "חברת  מנדרינה"), ומכאן שתי תביעותיו אשר הדיון בהן אוחד בהחלטה מיום 17.6.2008.

עם הגשת תביעותיו עתר המבקש לסעד זמני, וביום 19.7.2007 ניתן צו ארעי (בשא 15230/07 ת.א 2152/07). בדיון מיום 2.8.2007 הסכימו הצדדים שיינתן צו מניעה זמני כמבוקש וביקשו לקיים דיון בעניין זכותם של משיבים 1, 2, 6 ו - 7 לעשות שימוש במותג "מנדרין" (בשא 15933/07). בהחלטה מיום 4.9.2007 נקבע כי הצו הארעי יישאר בתוקפו. 

1)      בתביעות שלפני נתבע להצהיר כי לתובע 43% מהון המניות המונפק של חברת מנדרינה, לחילופין להצהיר כי חברת מנדרינה הוקמה למראית עין במטרה לרוקן את החברות המשותפות מנכסיהן, ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להתחרות בעסקי החברות המשותפות ו/או לעשות שימוש בנכסי החברות המשותפות, להורות לחברת מנדרינה להעביר את כל נכסיה לחברות המשותפות, למנות את התובע כדירקטור נוסף בחברות המשותפות, לפטר את נתבע 1 (להלן: "מואיד") מתפקידו כדירקטור בחברות המשותפות, למנות דירקטור חיצוני לחברות המשותפות, למנות את התובע כמורשה חתימה בחברות המשותפות, לחייב את הנתבעים ליתן לתובע מידע ו/או כל מסמך בעניין עסקי החברות המשותפות לרבות מידע בנקאי, לאסור על הנתבעים להעביר נכסים של החברות המשותפות לטובת כל חברה ו/או תאגיד אחר ללא אישור התובע וליתן צו שימנע רכישה ו/או קבלת שירותים ו/או טובות הנאה מהנתבעים או מי מטעמם ו/או חברות הקשורות בהם ללא אישור התובע.

טענות המבקש

         א.         בתחילת שנת 2004 החלו החברות המשותפות שוקדות על ייצור משקה חדש בשם "מנדרין" ולשם כך עשו שימוש במשאבי החברות המשותפות כאשר ההוצאות הכרוכות בפיתוח וייצור המשקה נעשו מקופת החברות המשותפות. החברות המשותפות אף החלו בשיווק משקה מנדרין בתחומי הרשות הפלשתינאית ובישראל.

          ב.         לאחר פיתוח משקה המנדרין ושיווקו, ייסדו הנתבעים את חברת מנדרינה והעבירו אליה את שיווק משקה המנדרין, כספים ונכסים של החברות המשותפות, תוך חיוב החברות המשותפות בדמי הובלה שלא לצורך, והוצאת סחורה תוך תשלום חלקי.

          ג.          בשנת 1999 יוסדה M.D.Co Ltd חברה הרשומה ברשות הפלשתינאית (להלן: "מדקו") על ידי נתבע 3 (להלן: "נסים") ומחמוד זלמוט, אזרח הרשות הפלשתינאית (להלן: "זלמוט"). חברת מדקו קיבלה את הזיכיון למכירת מוצרי פריגת והייתה חברה פעילה עד לשנת 2001 בה חדלה מכל פעילות עסקית. מואיד ונתבע 3 (להלן: "מג'די") עושים שימוש בחברת מדקו כפלטפורמה מלאכותית להונאת רשויות המס ומשיכת כספים מהחברות המשותפות לכיסם הפרטי. 

          ד.         מג'די ופאווז דעאס (להלן: "פאווז") פוטרו מעבודתם בחברות המשותפות בחודש יולי 2007 וקיבלו את מלוא פיצויי הפיטורין שהגיעו להם. למרות זאת, המשיכו מג'די ופאווז לקבל משכורת מהחברות המשותפות ולאחר מספר חודשים החלו לקבל תשלומים באמצעות חברת מ.ג. אקסלנס בע"מ שבבעלותם (להלן: "אקסלנס") אף שהעסקתם אינה נדרשת כלל. זאת ועוד, החברות המשותפות רכשו שתי מכוניות לשימושם של מג'די ופאווז. התשלומים שמשלמות החברות המשותפות למג'די ופאווז עד היום והמכוניות שנרכשו עבורם, נועדו להוצאת כספים מקופת החברות המשותפות, על ידי הנתבעים.

         ה.         התובע ומואיד ייסדו את חברת דיל זול בע"מ (להלן: "דיל זול") המייצרת משקה בשם "פאוור". קו הייצור של המשקה בשווי 350,000 ש"ח הועבר מחברת דיל זול לחברת מנדרינה ללא תשלום.

          ו.          מואיד משך סכומים שונים מקופות החברות המשותפות, תמורת חשבוניות ללא הסבר המניח את הדעת.

          ז.          הנתבעים ביטלו את ההרשאה שהייתה לתובע לפעול בחשבונות החברות המשותפות בבנק, ניתקו את האפשרות של התובע לעקוב אחר חשבונות הבנק של החברות המשותפות באינטרנט, הפסיקו להעביר לתובע ולילדיו משכורת, מנעו מהתובע כניסה למחסנים של החברות המשותפות בדרך של החלפת מנעולים והעבירו את משרדי החברות המשותפות לביתו של מג'די.

         ח.         ריקון קופות החברות המשותפות, על דרך ביצוע עסקאות, בהן עסקאות מלאכותיות, עם חברות בשליטת הנתבעים, הענקת הטבות ותשלומים לקרובים, הפסקת תשלום משכורות לתובע ולילדיו והדרת התובע מהפעילות העסקית של החברות המשותפות, מהווים פגיעה בטובת החברות המשותפות ומקפחים את התובע שהינו בעל מניות בחברות המשותפות. בכל אלה, יש כדי להקים לתובע עילות של קיפוח המיעוט, עשיית עושר ולא במשפט, גזל, הפרת חובת נאמנות, הפרת חובה חוזית והפרת החובה לנהוג בתום לב.

         ט.         בסיכומי התשובה הוסיף התובע כי טענת הנתבעים ביחס לחלוקת מפעל בין מואיד לבין התובע במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, הינה בגדר הרחבת חזית אסורה. מכל מקום, מדובר בפירוק בעין של שיתוף במקרקעין.

טענות הנתבעים

                     א.         בכתבי התביעות שהגיש התובע ביסס התובע את זכותו לסעדים הנתבעים על טענותיו ביחס לזכויות במשקה מנדרין המהווה חלק קטן מהפעילות המסחרית, אולם בסיכומיו כלל התובע טענות חדשות המהוות הרחבת חזית אסורה. כך הן טענות התובע לעניין התשלומים המשולמים לאקסלנס חלף שכר עבודה של מג'די ופאווז, תשלומים אשר החלו לאחר הגשת התביעות, וכך הוא ביחס לטענות התובע בעניין חברות מדקו ודיל וזול שכלל לא נזכרו בכתבי התביעות.

                      ב.         יש לדחות את התביעות משום שלא הוגשו כתביעה נגזרת בשם החברות המשותפות.

                      ג.          מדקו היא בעלת הזיכיון לייצור משקה המנדרין, ועל כן, יש לדחות את התביעה בעניין זה משום שהתובע אשר ידע על זכויות מדקו לא צירפה כצד לתביעה.

                      ד.         נתבעת 4 (להלן: "דעאס משקאות") נוסדה על ידי מואיד ועד לשנת 2005 החזיקו מואיד ואשתו בכל מניות החברה. רק בשנת 2005 הסכים מואיד להעביר לאחיו חלק ממניות דעאס משקאות, ממילא עד לשנת 2005 לא היה התובע בעל מניות בדעאס משקאות.